אתגרים ושיקולים במחקר בעיתות משבר, חירום ואסון

מלחמות, אסונות טבע, ואסונות מעשה ידי אדם מייצרים משברים מורכבים המאתגרים את המערכות האנושיות שמבוססות לרוב על חיי השגרה. יחד עם זאת, הם חלק בלתי נמנע מקיומנו, והם מאלצים אותנו כיחידים וכקהילות להסתגל ולהגיב. הגישות והכלים לניהול חירום מודרני השתפרו דרמטית בעשורים האחרונים, לא מעט בזכות מחקרים אקדמיים ויישומיים שנערכו במהלך או בעקבות מצבי משבר.

למחקר בעת משבר יש משמעויות יישומיות למניעה, ניהול, ומענה למשברים. בראש ובראשונה המחקר מקדם את הבנת הגורמים וההשפעות של סוגים שונים של אסונות. ידע כזה מאפשר התקדמות משמעותית באסטרטגיות הערכת והפחתת סיכונים. הוא מאפשר לפתח מודלים חדשים להתמודדות עם משברים. בנוסף לזאת, מודלים שונים שפותחו לפני זמן רב עדיין נמצאים בשימוש. מחקר עדכני הבוחן את אותם המודלים באמצעות מתודולוגיות מחקר עכשוויות יוכל לטייב או לדחות מודלים קיימים ולפתח כלים מדויקים יותר.

מחקר בעת משבר יכול להשיא גם תרומות תיאורטיות משמעותיות שלא ניתן לחשוף במצבי שגרה. אפשר להתייחס למצבי משבר כאל מעבדה שבה ניתן לבחון באופן ביקורתי מוסכמות ותאוריות במצבי קיצון. למשל בדיקה בזמן אמיתי של מודלים לניבוי פגיעות (vulnerability) באוכלוסיות מוחלשות, או מדידה בפועל במקום חיזוי של הקשר בין לכידות קהילתית לחוסן בעת משבר. משברים מעניקים הזדמנות לבדוק סיבתיות בתחומים שמוגבלים בימי שגרה למודלים מתאמיים.

למחקרים בעת משברים יש מאפיינים ואתגרים ייחודיים שיש לקחת בחשבון. אתייחס כאן רק לאחדים מהם, הקשורים לאיסוף נתונים, סוגיות אתיות, ותוקף חיצוני.

בעת משבר רבים עוזבים את בתיהם מכורח או מבחירה, ועוברים למחסה זמני. הדבר אמור במיוחד באשר לנפגעים הישירים מגורם המשבר, אך הוא נכון גם לציבור הכללי. מי שנותרים בבתיהם הם בדרך כלל המוחלשים ביותר. דבר זה מקשה על גיוס משתתפים למחקר. בנוסף לכך, לרבים אין פניות מעשית או רגשית להשיב לחוקר שיוצר איתם קשר ישירות, פנים אל פנים או טלפונית. פנייה כזו בעת מצוקה עשויה אף לעורר כעס והתנגדות. בנסיבות כאלה למחקר באמצעות פאנל אינטרנטי יש יתרונות לא מבוטלים: הנחקרים הביעו נכונות מראש לקבל הזמנות להשתתף במחקר, ניתנת להם הבחירה אם להשתתף בפועל בסקר זה או אחר או לסרב, הם יכולים להשיב לסקר מתי שנוח להם, והכלי לאיסוף הנתונים (הטלפון הסלולרי) נמצא איתם בכל מקום אליו ילכו. הגישה אל חברי הפאנל האינטרנטי מאפשרת לחוקר גם להעביר אליהם מידע מועיל, ולא רק לאסוף נתונים.

משברים מעוררים סוגיות אתיות מיוחדות, מעל ומעבר לסוגיות הרגילות של אתיקה במחקר בבני אדם. אלו מחייבות את החוקרים ואת הגופים האמונים על שמירת האתיקה במוסדות המחקר לנקוט זהירות מיוחדת. עם זאת, בשל הדינמיקה המהירה של מצבי משבר ואי הודאות הכרוכה בהם, יש חשיבות מיוחדת למתן מענה מהיר למבקשים אישור לערוך מחקר. ברם, יש לקחת בחשבון שאוכלוסיות מסוימות זוכות לריבוי פניות מצד חוקרים, ולשקול בזהירות רבה מתמיד את קהל היעד של החוקר. כאשר מגייסים משתתפים יש לשים לב לכך שיכולת קבלת ההחלטות של אנשים בעת משבר משתנה, מה שישפיע על יכולתם לתת הסכמה מדעת להשתתפות במחקר. הניסיון מעיד שמשתתפים עלולים להפריז בתועלת של ההשתתפות במחקר עבורם (“therapeutic misconception", Collogan et al, 2004), או להסכים משיקולים פטריוטיים או סולידריות קהילתית מוגברת. זה מחייב רגישות מוגברת בבחירת המדגם ובאופן הגיוס או השכנוע של משתתפים פוטנציאליים. כמובן שחשוב להקפיד להימנע מגרימת נזק נוסף לנחקרים, למשל על-ידי עירור זיכרונות טראומטיים או רגשות אשם. גם החוקרים עלולים לחשוף את עצמם לסיכונים בריאותיים או נפשיים לא מבוטלים. מחקר מרחוק באמצעות סקר מקוון יכול להפחית סיכונים כאלו משמעותית.

לבסוף, נדרשת הקפדה וענווה מרובות בעת הסקת המסקנות ממחקר שנערך בעת משבר. ישנו סיכון משמעותי להכללת יתר, משום שתוצאות המחקר המתקבלות במצבי אסון הן תלויות הקשר, ולכן הן עשויות להיות רלוונטיות רק לאירועים ואוכלוסיות דומות. הפעלת שיקול דעת קפדנית בהסקת המסקנות, בניסוחים ובהכללת ממצאי המחקר היא צו השעה במחקרים בשעת משבר.

כך שאף כי מצבי משבר משפיעים גם עלינו החוקרים כמו שהם משפיעים על יתר הציבור, הרי שלנו יש אחריות מיוחדת להתגייס ולתרום מן המומחיות שלנו להתמודדות עם המשבר והפתחת הנזק ממשברים עתידיים. תחושת חוסר האונים שאנו עלולים להרגיש במצבי משבר היא אמנם לא מפתיעה, אך היא לא תמיד מדויקת. אמנם מחקר בעת משבר הוא מאתגר מהרגיל, אך לחלק מהאתגרים הללו יש פתרונות פשוטים, והידע שמחקר כזה מייצר הוא חשוב מכדי לוותר עליו.

לקריאה נוספת: